טקסונומיית בלום: 6 רמות הלמידה ודוגמאות

מהי טקסונומיית בלום ללמידה במונחים פשוטים?

חשבו על טקסונומיית בלום כעל סולם של כישורי חשיבה. בתחתית הסולם, הלומדים מתחילים בזיכרון מידע בסיסי. ככל שהם עולים בכל שלב, הם מתחילים להבין, ליישם, לנתח, להעריך ובסופו של דבר ליצור רעיונות חדשים.

במילים פשוטות, זהו כלי שיעזור לכם לענות על שאלות כמו:

• 'מה אני באמת רוצה שהתלמידים שלי יוכלו לעשות לאחר הקורס הזה?'

• 'האם אני בודק/ת הבנה אמיתית או רק זיכרון לטווח קצר?'

מסגרת זו מסייעת למורים להתקדם מעבר לשינון מכני בכיתות. בהכשרה ארגונית, היא מבטיחה שהעובדים לא רק ידעו את הכללים או הנהלים, אלא גם יוכלו ליישם אותם, לפתור בעיות ולהיות יצירתיים בעבודתם. במילים אחרות, היא מגשרת על הפער בין ידע ליישום מעשי.

עם הבנה זו, אנו יכולים כעת לצלול אל האופן שבו התפתחה טקסונומיית בלום לאורך השנים.

הסבר על הטקסונומיה המקורית והמתוקנת של בלום (1956 לעומת 2001)

בשנת 1956, הפסיכולוג החינוכי בנג'מין בלום ועמיתיו הציגו את מה שאנו מכנים כיום "טקסונומיית בלום". מטרתם הייתה ליצור מסגרת מובנית לסיווג מטרות הלמידה, כדי לסייע למורים להתקדם מעבר לשינון בעל פה ולתכנן שיעורים המעודדים חשיבה מעמיקה יותר. הטקסונומיה המקורית כללה שש רמות:

1. ידע: שינון עובדות, תאריכים, מונחים או מידע בסיסי.

2. הבנה: הבנת החומר והפנמת המשמעות שלו.

3. יישום: שימוש בידע במצבים מעשיים.

4. ניתוח: פירוק המידע לחלקים כדי להבין את הקשרים ביניהם.

5. סינתזה: שילוב מידע כדי ליצור רעיון חדש או להציע פתרונות.

6. הערכה: שיפוט על סמך קריטריונים ותקנים.

היררכיה זו סייעה למורים לתכנן שיעורים שנועדו להוביל להבנה מעמיקה יותר ולחשיבה ביקורתית.

נתקדם ל-2001, כאשר לורין אנדרסון ודייוויד קרתוול שינו את הטקסונומיה כדי להפוך אותה ליותר מוכוונת על ידי פעולה ורלוונטית ללמידה מודרנית:

1. זכירה

2. הבנה

3. יישום

4. ניתוח

5. הערכה

6. יצירה 

השינויים אולי נראים עדינים, אך הם עשו הבדל גדול. כל רמה הפכה לשם פועל המתמקד במה שלומדים עושים, ולא במה שהם יודעים. "סינתזה" הפכה ל"יצירה" ועברה לראש הרשימה, תוך הדגשת חדשנות ופתרון בעיות כצורות הלמידה הגבוהות ביותר.

כיום, נעשה שימוש במסגרת זו בכל מקום, החל מאוניברסיטאות ועד תוכניות מנהיגות ארגונית, מכיוון שהצלחה בעולם האמיתי תלויה בהרבה יותר מאשר רק ידיעת עובדות; היא קשורה ליישום וליצירת פתרונות חדשים.

בשלב הבא, נבחן מקרוב את כל אחת משש הרמות, עם דוגמאות מעשיות כדי להקל על יישומן בחינוך ובהכשרה ארגונית.

6 הרמות של טקסונומיית בלום (עם דוגמאות)

הבנת טקסונומיית בלום היא דבר אחד, אך לראות כיצד כל רמה פועלת בפועל הופך אותה לשימושית הרבה יותר. אז בואו נביא את התיאוריה לחיים. כל רמה בטקסונומיית בלום מייצגת סוג חשיבה שונה, החל מזיכרון פשוט ועד ליצירה ברמה גבוהה. ניתן לחשוב על כך כעל מסע מ"אני יודע/ת" ל"אני יכול/ה" ל"אני יכול/ה לחדש".

הנה סקירה מפורטת יותר של כל רמה, כולל דוגמאות מעשיות:

1. זכירה: בניית היסודות

מה זה: מדובר בזכירת עובדות, הגדרות או מושגים בסיסיים. בשלב זה, הלומדים יכולים לזהות או לפרט מידע, אך לא בהכרח מבינים אותו.

דוגמה: פירוט השלבים בפרוטוקול שירות הלקוחות או ציון ערכי הליבה של החברה.

מדוע זה חשוב: הזיכרון הוא נקודת המוצא ללמידה. ללא בסיס יציב של עובדות, קשה להתקדם לרמות גבוהות יותר כמו ניתוח או יצירה.

2. הבנה: פירוש המידע

מה זה: הלומדים חורגים מהשינון ומסבירים רעיונות במילים שלהם, מסכמים תוכן או מפרשים משמעות.

דוגמה: סיכום הנקודות העיקריות של מדיניות חדשה של חברה או הסבר מדוע תהליך מסוים הוא חשוב.

מדוע זה חשוב: הבנה מבטיחה שלומדים לא רק חוזרים על מידע, אלא גם מפנימים אותו, מה שמכין אותם ליישום מעשי. 

3. יישום: שימוש בידע בפועל

מה זה: רמה זו מתמקדת ביישום הנלמד ובשימוש בו בפועל. הלומדים מדגימים את יכולתם ליישם את הידע בתרחישים מציאותיים.

דוגמה: שימוש בתוכנה חדשה כדי לבצע משימה כהלכה או לקיים פרוטוקול בטיחות במהלך הכשרה בעבודה.

מדוע זה חשוב: היישום הוא המקום שבו הלמידה מתחילה להתורגם לפעולה. עובדים שיכולים ליישם ידע הם פרודוקטיביים יותר ובטוחים יותר בתפקידם.

4. ניתוח: פירוק המידע לחלקים ובחינתם

מה זה: הלומדים בוחנים יחסים, דפוסים או מבנים, מזהים סיבה ותוצאה או משווים גישות שונות.

דוגמה: השוואה בין שתי אסטרטגיות שיווקיות וזיהוי נקודות החוזק והחולשה שלהן.

מדוע זה חשוב: ניתוח מעודד חשיבה ביקורתית, מסייע ללומדים להבין מידע מורכב ולקבל החלטות מושכלות.

5. הערכה: קבלת החלטות ושיפוט מושכלים

מה זה: בשלב זה, הלומדים מעריכים מידע ומנמקים את החלטותיהם, תוך שקילת האפשרויות מול הקריטריונים.

דוגמה: המלצה על שיפורים במודול הכשרה על סמך משוב של עובדים.

מדוע זה חשוב: הערכה מלמדת את הלומדים לחשוב באופן ביקורתי ולקבל החלטות מושכלות, דבר חיוני למנהיגות ולפתרון בעיות בכל מקום עבודה.

6. יצירה: חדשנות ובניית משהו חדש

מה זה: הרמה הגבוהה ביותר, "יצירה", כוללת שילוב של ידע ומיומנויות כדי ליצור רעיונות, פתרונות או מוצרים מקוריים.

דוגמה: עיצוב תוכנית קליטה חדשה לעובדים מרחוק או פיתוח קמפיין שיווקי חדשני.

מדוע זה חשוב: היצירה היא המקום בו מתרחשת חדשנות אמיתית. הלומדים לא רק עוקבים אחר הוראות; הם תורמים רעיונות ופתרונות שיכולים לשפר תהליכים ותוצאות.

כל שלב מבוסס על הקודם לו, ויוצר מסלול ברור מהבנה פשוטה לפתרון בעיות מורכבות. על ידי הבנת שלבים אלה, המדריכים יכולים לתכנן קורסים ופעילויות המנחים את הלומדים באופן טבעי, ומבטיחים שהם לא רק יקלטו את המידע, אלא גם ידעו כיצד להשתמש בו ביעילות. מה שמביא אותנו לשאלה ההגיונית הבאה: איך לוקחים את התיאוריה הזו ומיישמים אותה בהכשרה או בחינוך בעולם האמיתי?

כיצד ליישם את טקסונומיית בלום בפועל?

יישום טקסונומיית בלום עוסק בבניית כל חוויית הלמידה שלכם. כך זה עובד בפועל:

1. התחילו עם מטרות למידה ברורות: החליטו מה אתם רוצים שהלומדים ישיגו בכל שלב.

2. התאימו את הפעילויות לרמות הקוגניטיביות: השתמשו בתרגילים ובפרויקטים המתאימים לכל רמת בלום. קריאה עשויה להתאים ל"זיכרון", בעוד שפתרון בעיות בקבוצה מתאים ל"ניתוח" או "יצירה".

3. צרו הערכות המודדות התקדמות: בחנו לא רק את הזיכרון, אלא גם את היישום, הניתוח והיצירתיות. עברו משאלונים פשוטים (זיכרון/הבנה) לפרויקטים מורכבים (הערכה/יצירה).

לדוגמה, קורס בנושא תאימות תאגידית עשוי להתחיל בכך שהעובדים יזכרו את תקנות הבטיחות, לאחר מכן יבינו מדוע הן חשובות, יישמו אותן במקרי בוחן, ינתחו תרחישי סיכון, יעריכו תוצאות ולבסוף ייצרו תוכניות חדשות לשיפור הבטיחות.

כאשר היא מיושמת נכון, טקסונומיית בלום מסייעת למדריכים לתכנן מפת דרכים ללמידה, ומבטיחה שהידע יעבור מהבנה פשוטה לפעולה משמעותית.

בשלב הבא, נבחן דוגמאות מתחום העסקים והחינוך.

דוגמאות לתיאוריה של בלום בחינוך, הערכה ולמידה ארגונית

לראות את טקסונומיית בלום בפעולה הופך אותה לשימושית מאוד. חלק זה בוחן יישומים הן בסביבה ארגונית והן בסביבה חינוכית. תוכלו לראות כיצד שש הרמות מנחות את עיצוב הקורס, ההערכות והפעילויות, ומסייעות ללומדים לבנות ידע באופן הדרגתי ומשמעותי.

בתוכניות הכשרה למבוגרים או לחברות

מדריכים בארגונים יכולים להשתמש בטקסונומיית בלום כדי לבנות סדנאות, למידה מקוונת ותוכניות הכשרה משולבות. לדוגמה:

• זכירה/הבנה: הלומדים סוקרים את הנהלים המרכזיים ומסבירים את חשיבותם.

• יישום/ניתוח: הם מתמודדים עם תרחישים מציאותיים, פותרים בעיות ומשווים תוצאות.

• הערכה/יצירה: הם מבקרים את תוצאות הביצועים ומציעים שיפורים חדשים בתהליך.

גישה מובנית זו הופכת את הלמידה הפסיבית לפיתוח מיומנויות אקטיבי, שאינו רק פורמלי אלא משפר בפועל את הביצועים ואת קבלת ההחלטות.

בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה

מורים משתמשים ברמות של בלום כדי לתכנן תוכניות לימודים, מטלות ומבחנים. מורה למדעים, למשל, עשוי לבקש מהתלמידים:

• זכירה: הגדרת מונחים מדעיים.

• יישום: ביצוע ניסוי.

• ניתוח: פירוש תוצאות ומציאת דפוסים.

• הערכה: ביקורת על מתודולוגיית המחקר.

• יצירה: הצעת ניסוי חדש בהתבסס על הממצאים.

על ידי התקדמות ברמות אלה, הלומדים מפתחים חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות שיישארו איתם לכל החיים.

עם הבנה טובה של טקסונומיית בלום, תוכלו כעת לגבש מטרות לימוד ושאלות מדויקות.

שאלות ויעדי למידה בטקסונומיית בלום

אחת הדרכים המעשיות ביותר להשתמש בטקסונומיית בלום היא לעצב שאלות ויעדי למידה המכוונים לכל רמת חשיבה. יעדים ברורים מגדירים מה הלומדים צריכים להיות מסוגלים לעשות, בעוד ששאלות מתוכננות היטב עוזרות להעריך אם הם הגיעו לרמה זו.

דוגמאות לפעלים של פעולה ושאלות לכל רמה:

• זכירה: רשימה, הגדרה, זיכרון.
  דוגמה לשאלה: 'האם תוכלו לפרט את השלבים העיקריים בתהליך הקליטה?

• הבנה: הסבר, סיכום, תיאור.
  דוגמה לשאלה: 'כיצד הייתם מסבירים את החשיבות של ביצוע שלבי ההכשרה?'

• יישום: הדגמה, שימוש, פתרון.
  דוגמה לשאלה: 'האם תוכלו להשתמש בצ'קליסט קליטה כדי להדריך עובד חדש ביום הראשון שלו?'

• ניתוח: השוואה, הבחנה, ארגון.
  דוגמה לשאלה: 'אילו הבדלים ניתן לזהות בין שתי גישות לקליטה?'

• הערכה: בחינה, הצדקה, ביקורת.
  דוגמה לשאלה: 'כיצד הייתם מעריך את היעילות של תהליך הקליטה הנוכחי?'

• יצירה: עיצוב, פיתוח, המצאה.
  דוגמה לשאלה: 'האם תוכלו לעצב אסטרטגיה חדשה לקליטת עובדים מרחוק?'

על ידי שילוב פעלים ושאלות אלה, תוכלו ליצור מטרות למידה ספציפיות וניתנות למדידה.

לדוגמה: "בתום הקורס, המשתתפים יוכלו להעריך את תהליך הקליטה ולתכנן אסטרטגיית קליטה משופרת."

גישה זו מבטיחה שההכשרה שלכם תתמקד בכל רמות הקוגניציה – מזיכרון ועד יצירה – ותהפוך את תוצאות הלמידה לברורות וניתנות ליישום.

מתיאוריה לפרקטיקה: כיצד LMS הופכת את טקסונומיית בלום לחכמה יותר

עכשיו, דמיינו שילוב של טקסונומיית בלום עם מערכת לניהול למידה (LMS) כמו Easy LMS. השילוב הזה הופך לעוצמתי:

• מסלולי למידה מובנים: עצבו בקלות קורסים העוקבים אחר רמות בלום.

• תוכן אינטראקטיבי: עוררו את עניין הלומדים באמצעות חידונים, סרטונים ותרגילים המכוונים למיומנויות קוגניטיביות ספציפיות.

• עקבו אחר ההתקדמות ומדדי הביצוע המרכזיים: ראו אילו לומדים מתקדמים ברמות ואילו תחומים זקוקים לשיפור.

• תוכן ניתן לשימוש חוזר וניתן להרחבה: השתמשו באותו חומר עבור מספר לקוחות, כל אחד עם פורטל ממותג, מבלי להמציא את הגלגל מחדש.

עבור יועצים ומדריכים, שילוב זה חוסך זמן בניהול ומבטיח שהלומדים אכן יפתחו מיומנויות, ולא רק ימלאו צ'קליסטים. נסו זאת בחינם וראו את ההשפעה!

משאבים שימושיים

1. טקסונומיית בלום למטרות למידה קוגניטיביות

2. שימוש בטקסונומיית בלום לכתיבת מטרות למידה יעילות

3. טקסונומיית בלום של פעלים מדידים